דילוג לתוכן הראשי

קלף, גוויל ודוכסוסטוס

שלושה סוגי עור, שלושה שימושים שונים — ומדוע העיבוד "לשמה" הוא תנאי.

שלוש שכבות, שלושה שמות העור מתחלק לשכבות, ומכאן שלושת השמות: גוויל — העור השלם; קלף — השכבה הפנימית; דוכסוסטוס — השכבה החיצונית. הרמב"ם קובע שספר תורה נכתב על גוויל במקום השיער, תפילין על קלף במקום הבשר, ומזוזה על דוכסוסטוס במקום השיער (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א, ח). למעשה, בדורות האחרונים נוהגים לכתוב ספר תורה על קלף.

עיבוד לשמה השולחן ערוך מדגיש שהעורות צריכים להיות מעובדים לשם ספר תורה, ושהמעבד אומר בתחילת העיבוד: "עורות אלו אני מעבד לשם ספר תורה" (יורה דעה רעא, א). עור שעובד בלא כוונה זו נמנה בין הדברים הפוסלים (רמב"ם י, א).

מה זה אומר לקונה כשמזמינים ספר תורה, שאלת סוג הקלף ומקורו אינה שאלה טכנית אלא שאלה של כשרות ואיכות: מאיזה עור, מי עיבד, ולשם מה. בקָדוֹשׁ³ פרטי הקלף נרשמים ברשומת הספר, ולא מוצגים נתונים שלא אומתו.

הבהרה: תוכן לימודי, אינו פסק הלכה.

המאמר נכתב לצורכי לימוד והתמצאות בלבד, על בסיס המקורות המצוטטים, ואינו פסק הלכה. בשאלה מעשית יש לפנות לרב.